בעמוד זה תמצאו מידע, ציטוטים וחומרי העשרה על החגים: חנוכה, ט"ו בשבט, פורים, פסח, ל"ג בעומר ושבועות.
מעגל השנה היהודי מלא בחגים, מועדים ומסורות אשר מלווים את העם שלנו יותר מ-2,000 שנים. איזה פלא! לצד המנהגים והמצוות, התנועה המסורתית דואגת בכל שנה מחדש, לחבר בין משמעות החג למציאות החיים שסביבנו, במטרה לדלות ולהעמיק באינסוף הרבדים שמסורת העם היהודי הורישה לנו. אנו מזמינים אתכם לעיין בחומרי העיון וההעשרה אשר ערכנו עבור כל מועד ולהכיר את רוח התנועה המסורתית, ולמצוא קהילה קרובה לביתכם לחגוג בה את החג הקרוב!
חנוכה
"זִכְרוּ אֶת הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ בִּימֵי קֶדֶם" (מקבים א, ג)
"ויצווה יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחדש כסלו, שמונת ימים מדי שנה בשנה" (ספר מקבים). יהודה המכבי מצווה את עם ישראל לחגוג את חג החנוכה כתודה על נס פך השמן וחנוכת המזבח – ועם ישראל נענה עד היום בשמחה, למרות שהחג אינו מצווה מן התורה.
בכל שנה במהלך שמונת ימי החנוכה, קהילות התנועה המסורתית ברחבי הארץ מקיימות אירועי הדלקת נרות, להגברת האור והתקווה בעם.
אנו מזמינים אתכם לקרוא את מאמרו של הרב פרץ רודמן על הקשר בין חנוכה לשירה ציונית.
"נֵס לֹא קָרָה לָנוּ – פַּךְ שֶׁמֶן לֹא מָצָאנוּ"
בתרבות הישראלית אנו מייחסים חשיבות תרבותית גדולה לגבורת המכבים, 'כוכבי' סיפור חנוכה. מכבי היא בירה והיא קבוצת ספורט ויש לנו אפילו את המכביה. התנועה החילונית ציונית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 חיפשו בהיסטוריה היהודית מנהגים שכוחם התבטא בכוח פיזי ולא (או לא רק) באינטליגנציה גבוהה. כאלה שהישגיהם החשובים אמנם מתועדים בספרים, אך לא היו מוגבלים לשפה הכתובה.
ט"ו בשבט
"בְּאֶחָד בִּשְׁבָט – רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן"
האזכור הראשון לחג הוא במשנה, במחלוקת בין בית הלל ושמאי בנוגע לתאריך החג. כידוע, אנו הולכים לפי בית הלל ומציינים את ראש השנה לאילנות בט"ו בשבט. בט"ו בשבט תשפ"ד, כמט חמישה חודשים מאז פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' התנועה המסורתית קיימה בכיכר החטופים בת"א סדר ט"ו בשבט מיוחד לתניכה במשפחות, ולחיזוק התקווה לתקומה וצמיחה מחודשת בקרב החברה הישראלית.
אנו מזמינים אתכם לקרוא את מאמרו של הרב ארי חסיד, "ראש השנה לקיימות", ולהעמיק במשמעות החג באמצעות סדרי ט"ו בשבט שערכנו, כאן למטה.
פורים
"שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב"
"שלחה להם אסתר לחכמים: קבעוני לדורות. שלחו לה: קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות. שלחה להם: כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס" (מסכת מגילה)
בחג הפורים אנו קוראים את מגילת אסתר, שמגוללת את סיפור ההצלה של יהודי פרס והמדינות בהן שלט אחשוורוש בערב החג ובבוקר, כשבערים שמוקפות חומה מימות יהושוע בן-נון חוגגים את חג הפורים יום למחרת.
פורים הפך במסורת היהודית ליום עולץ בסגנון קרניבל, שחלק בלתי נפרד ממנו הוא התחפושות, המסכות, והמשתה (שגם הוא ממצוות היום). אפשר אולי להציע שהכתוב במגילה "שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב…" יכול לרמוז למסר של היום הזה: יום של טוּב, שמחה, חיוך על כל פנים ועשיית חסד: משלוח מנות לקרובים וחברים, ומתנות לאביונים. יהי פורים יום של עשיית הטוב, האחווה והתמיכה בחלשים בחברה, יום שלא נזדקק בו למסכות ולהסתר, "יום טוב" שישפיע עלינו מאורו ומשמחתו משך כל השנה.
בקהילות תנועה המסורתית, אנו נוהגים להיפגש למסיבות תחפושות וקריאת המגילה המסורתית, בה כמובן גם נשים נוטלות תפקידי מפתח, בקריאה והובלת התפילה. הצטרפו לקריאת מגילה חווייתית ושוויונית באחת מ-100 קהילותינו ברחבי הארץ – שירים, הפתעות לילדים ושמחה עד דלא ידע!
מהו המסר של פורים בימינו?
נהר שוצף של צבעים בוהקים, קולות וצלילים, הדר ופאר, עשרות מדינות המלך, מאות ימי המשתאות; חור כרפס ותכלת, אחוז בחבלי בוץ וארגמן מסתחררים לפנינו בעלילה נפתלת, שכמו רכבת הרים תלולה הופכת את העלילה מקצה אל קצה, מראשית המגילה ועד אחריתה.
פסח
"וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה', אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם"
חג המצות, חג החירות, חג הגאולה, חג האביב – השמות הרבים שניתנו לאורך הדורות לחג הפסח מלמדים על חשיבותו ומרכזיותו, כשליל הסדר הוא אחד מרגעי השיא של השנה היהודית.
בפסח אנו נמנעים מאכילת חמץ (חמשת מיני דגן) זכר לאבותינו שאכלו במדבר מצות לאחר יציאתם החפוזה ממצרים. כיוון שהחמץ בפסח אסור באכילה ואסור להשאירו ברשות ישראל בפסח, הנהיגו חכמים, שיש למכור אותו לנוכרי ואז אף אם יראה חמץ בפסח קבעו חכמינו: "שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של נוכרי ושל הפקר" (פסחים ה,י).
בכל שנה לקראת החג, התנועה המסורתית וכנסת הרבנים מציעות לציבור היהודי בישראל למכור את החמץ שנותר בביתם באופן הלכתי תוך שמירה על כשרות וערכי קיימות, ובאמצעות טופס פשוט ונוח לשימוש.
ל"ג בעומר
קשתנו על שכמנו,
דגלנו רם ביד!
ליער חביבנו
נלך גדול וקט,
היום ל"ג בעומר!
היום ל"ג בעומר!
(קשתנו על שכמנו, לוי קיפניס)
היום ה-33 לספירת העומר בו אנו מפסיקים את מנהגי האבלות של הספירה. על פי המסורת, המגפה שפשתה בקרב תלמידי רבי עקיבא והרגה 24,000 מתוכם על כך שלא נהגו כבוד זה בזה נעצרה ביום זה.
בשל הפגיעה בסביבה, זיהום האוויר ופגיעות שנגרמות מדי שנה מהדלקת המדורות, פסקו רבני ורבות התנועה המסורתית כי אין צורך להדליק מדורות בל"ג בעומר.
שבועות
"וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים"
שבועות, שנקרא גם חג מתן תורה וחג הקציר, הוא אחד משלושת הרגלים. בליל החג התקיים מעמד הר סיני, האירוע המכונן בו אבותינו ואימותינו שהיו עבדים במצרים – הפכו לעם ישראל וקיבלו את התורה וחוקיה ישירות מפי אלוהים.
מכיוון שהתורה נמשלה לחלב ודבש, אנו נוהגים לאכול בסעודת החג גבינות ומאכלים חלביים חגיגיים. בקהילותינו, מקיימים מידי שנה אירועי תיקון שבועות מגוונים, הכוללים הרצאות, מעגלי שיח וכמובן לימוד תורה אל תוך הלילה. לכבוד שבועות אשר נחגג בשנת תשפ"ד, שמונה חודשים לאחר פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', התנועה המסורתית קיימה מעגל שירה מיוחד בכיכר החטופים עם שירים אהובים עליהם ועליהן.
משמעות 'זמן מתן תורתנו'
למה 'זמן מתן תורתנו', ולא 'זמן קבלת תורתנו'? בתפילות של שתי הרגלים האחרות, כותרות המשנה מתייחסות ישירות אלינו: פסח הוא זמן חרותנו וסוכות הוא זמן שמחתנו. אם כן, האם בשבועות כותרת המשנה לא אמורה להיות זמן קבלת תורתנו?
איך אומרים אצלנו? בואו כמו שאתם/ן
חברי וחברות התנועה המסורתית מקבלים ברוחב לב אורחים ומתפללים חדשים, וגם אתם מוזמנים למצוא קהילה בסביבת ביתכם בשביל לחגוג עם המשפחה (בישיבה משותפת) את מעגל החיים היהודי, להתפלל בשבתות ובחגים, או להעמיק במסורת העם במגוון אירועים קהילתיים.