מידי שנה בתקופת חגי תשרי, יהודים בכל העולם מתכנסים זה עם זו ועם עצמם, לתהליך של חשבון נפש אשר טומן בסופו פתח להתחלה חדשה, טובה יותר. בקהילות התנועה המסורתית אנו דואגים שכל אדם אשר בוחר להיכנס אל שערי בית הכנסת ירגיש ותרגיש בנוח במקום, ולאפשר עבורו ועבורה תפילה משמעותית לקראת השנה החדשה שבפתח.
במחזור המסורתי-שוויוני שלנו "פותח שער – מחזור ישראלי" תוכלו למצוא הרחבות והסברים לצד התפילות והפיוטים, פירושי מילים וקטעי שירה והגות ישראלים כדי שיסייעו לכם להעמיק את ההבנה על משמעות התפילה. התפילות אצלנו הן בישיבה משותפת ללא מחיצה, כך שכל המשפחה יכולה להתפלל ולשמוע את תקיעות השופר יחד.
אנו מזמינים אתכם למצוא קהילה בקרבת ביתכם ולהצטרף אל מסורת העם היהודי בתקופה ייחודית זו
ראש השנה
"וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן"
ראש השנה היהודע מצוין ב-א' ו-ב' בתשרי. על פי אחד המדרשים אדם וחווה נבראו ביום זה, שהוא בעצם ראש השנה של האנושות כולה, בדיוק כפי שאנו שרים בתפילת "ונתנה תוקף".
סדר ראש השנה הוא מנהג מקובל בכל קהילות ישראל בעולם. הסעודה כוללת מאכלים המסמלים בטעמם (תפוח בדבש לשנה מתוקה) או צליל שמם (סלק כדי שיסתלקו אויבינו) ברכות לשנה החדשה. אחד מסמלי החג הוא קול השופר, ועל כן ראש השנה נקרא גם "יום תרועה". קול השופר מתחלק ל-3 צלילים: תקיעה, שברים ותרועה.
כידוע, מסורת העם היהודי עשירה במנהגים שונים בין עדה לעדה, במסורת של 'ספרדים' ועדות המזרח נוהגים לומר 'סליחות' מראש חודש אלול ואילך. לפי מסורת חז"ל משה עלה במועד זה להר סיני לקבל את לוחות הברית השניים, מיד לאחר שאלוהים סלח לעם ישראל. יהודי אשכנז נוהגים לומר 'סליחות' ממוצאי שבת שלפני ראש השנה. מנהג יפה שהשתרש במקומות רבים בישראל הוא לומר סדר סליחות הכולל תפילות ופיוטים שהיה נהוג לשיר הן בקהילות יהדות ספרד והן בקהילות יהדות אשכנז, כגון: מכניסי רחמים, אבינו מלכנו ועוד. בתנועה המסורתית אנו מברכים על המגוון המסורתי ומעודדים כל קהילה לאמץ את המנהגים שהכי מחברים את חבריה לתפילה.
יום כיפור
"יַעֲלֶה תַחֲנוּנֵנוּ מֵעֶרֶב וְיָבוֹא שַׁוְעָתֵנוּ מִבֹּקֶר וְיֵרָאֶה רִנּוּנֵנוּ עַד עָרֶב"
היום הקדוש ביותר בלוח השנה היהודי, מצוין ב-י' בתשרי, בו מדינת ישראל עוצרת מלכת ומדמימה את עצמה ל-25 שעות של חשבון נפש בין אדם לאלוהיו. 5 איסורים חלים עלינו ביום זה: אכילה ושתייה, סיכה (שימון הגוף), רחיצה, נעילת נעלי עור ותשמיש המיטה. התפילות בבית הכנסת מתקיימות כמעט ברציפות במהלך החג, למעט הלילה והפסקת צהריים קלה לפני תפילת נעילה שחותמת את הצום ואת יום הכיפורים.
קהילות רבות בישראל וביניהן קהילותינו מקיימות את תפילת נעילה בכיכר העיר על מנת לאפשר לכולם לקחת חלק ביום החשוב. בשנת 2023 קיימנו תפילת נעילה שיוויונית בכיכר בת"א, ונמשיך לעשות זאת גם בשנים הבאות לאור הביקוש הגבוה.
שמחת תורה, שמיני עצרת
"יּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂו"
בחג זה אנו גם מסיימים את מחזור קריאת חמשת חומשי תורה ופרשות השבוע שאנו קוראים בכל שבת, וגם מציינים את חג שמיני עצרת שמתאפיין בתפילת הגשם ושינויי העונות בטבע.
רגע לפני שהחורף מגיע במלוא עוזו, זה בדיוק הזמן לצאת ולרקוד עם ספר התורה בכיכרות העיר. קהילותינו ברחבי הארץ נוהגות לקיים הקפות שניות עם המוני משתתפים ומשתתפות שרוקדים יחד ומתחברים אל היהדות בצורה שיוויונית, מכבדת ובעיקר לא שופטת.
אנו מזמינים אתכם להוריד את הדגלים שהכנו, להדפיס, לצבוע עם הילדים – ולהגיע לחגוג איתנו את שמחת תורה!
סוכות
"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים"
אחד משלושת הרגלים. במקומות רבים בארץ נהוג כבר בצאת יום הכיפורים להתחיל ולבנות את הסוכה בה אנו עתידים לשבת, זכר ליציאת מצרים ואבותינו ואימותינו שישבו בסוכות תוך כדי מסעם המפרך במדבר. ארבעת המינים (אתרוג, לולב, הדס, ערבה) מסמלים בשונות תכונותיהם את המגוון היהודי שאנו מתפללים שיתחבר לאגודה אחת כמו שאנו מאגדים את ארבעת המינים ומנענעים אותם.
התנועה המסורתית חיברה סדר אושפיזין מיוחד שמופיע בסידור "ואני תפילתי", שכולל את האושפיזין (אורחים) המגיעים לבקר אותנו בסוכה: אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ורחל, יוסף ולאה, משה ומרים, אהרון ואלישבע, דוד ובת שבע.
מידי שנה, הקהילות שלנו פותחות את שעריהן בחגי תשרי לכל מי שרוצה להגיע!
איך אומרים אצלנו? בואו כמו שאתם/ן
חברי וחברות התנועה המסורתית מקבלים ברוחב לב אורחים ומתפללים חדשים, וגם אתם מוזמנים למצוא קהילה בסביבת ביתכם בשביל לחגוג עם המשפחה את מעגל החיים היהודי, להתפלל בשבתות ובחגים, או להעמיק במסורת העם במגוון אירועים קהילתיים.