התקווה שהשיח הציבורי ישתנה אחרי ה־7 באוקטובר התרסקה, ואפילו מעל ארבעה חודשים של "ביחד ננצח" לא הצליחו לטשטש את הפיצול בחברה הישראלית. אין טעם שנהיה נאיביים. עם או בלי השפעות המלחמה, חרדים לא יחבקו רפורמים וקונסרבטיביים, פעילי "שלום עכשיו" ותלמידי מכינת עלי לא ישבו יחד לשיחה מלב אל לב, והוויכוחים ימשיכו להתנהל בעצימות גבוהה. הטרמינולוגיה של כולנו הפכה צבאית ומיליטנטית, ועכשיו גם הדרך שבה אנחנו מנהלים את המחלוקות. את מה שאנחנו מייחסים לאויב, אנחנו לאט־לאט מתחילים להשליך אחד על השני בגלל עמדתנו הפוליטית. זה בכנסת, באולפנים, ועוד רגע עלול לגלוש גם אל הרחוב
