ביום שבת, ה-29 ביוני 2024, כג בסיון תשפ"ד, הלך לעולמו אהובינו, חברינו ומורנו הרב אנדרו (אנדי) סאקס.
הטקסט שלהלן מוקדש כולו לסיכום (חלקי מאוד) של חייו הקצרים מדי ופרידה ממנו. כמעט ואין אדם שמכיר את התנועה המסורתית ולא מכיר את אנדי, ובוודאי רוב חברינו פגשו בו לפחות פעם אחת. אנדי היה בחייו דמות רבנית מרשימה, ודמות משמעותית וחשובה כל כך בצוות ופעילות התנועה המסורתית בכל אגפיה.
את דרכו האחרונה עשה אנדי בבאר שבע, בבית העלמין "מנוחה נכונה" לקבורה שוויונית אותו קידם במשך חייו כחלק מהמאבק לפלורליזם דתי בישראל. בטקס עצוב אך מצחיק כפי שהיה אנדי בחייו, מרגש וכואב נוכח חייו הקצרים והמחלה ממנה סבל – נפרדנו מהרב אנדי, בני משפחה וחברים רבים מאוד, והבטחנו לעצמנו להמשיך בדרכו.
השנים המוקדמות
אנדי נולד בפילדלפיה, וכבר מגיל צעיר בלטו בו התכונות שישמשו אותו בתפקידיו הרבים בתנועה המסורתית: גלוי, חסר פחד ומתריס כשצריך. חוש ההומור המיוחד שלו, מסתבר, היה קיים מאז ומעולם – דבר שגרם לכך שחבריו לכיתה לא האמינו שמנער יהודי-אמריקאי שכזה יכול לצאת רב ומחנך. אוי, כמה שהם טעו. כ-20 שנה לאחר מכן התמנה אנדי לרב קהילת "בית עם ישראל" בפרברי פילדלפיה במה שיהיה תפקידו הראשון במסע רבני ארוך ומרשים שתכליתו סיוע בענייני יהדות לאלפי ועשרות אלפי בני אדם.
העלייה לארץ
"כמו רבים מחבריי, גדלתי בארה"ב עם זיקה חזקה לישראל. בילדותינו חסכנו כסף לקניית עצים לנטיעה בישראל, למדנו שירים ישראליים, למדנו עברית, ביקרנו בישראל וצעדנו במצעדי יום העצמאות הישראלי. אני זוכר היטב שהוריי עודדו אותי לתת חלק ממתנות בר המצווה שלי לישראל, ובסופו של דבר עליתי לארץ", כתב אנדי בחייו.
הפעילות בארץ
את מרבית חייו, מרצו ואונו השקיע אנדי בפעילותו בתנועה המסורתית ובתפקידיו הרבניים. כמוהל המסורתי הראשון בישראל, כיו"ר כנסת הרבנים, כראש מערך הגיור ואב בית הדין פעל אנדי בישראל ומסביב לעולם בארצות הברית, אפריקה, וכל מקום אפשרי על פני הגלובוס.
אבל המומחיות של אנדי הייתה אחרת, הרבה יותר לוקלית. אנדי, בקולו הרועם, פיצח את השיטה בהתמודדות מול בירוקרטיה וממסד אטום שפוגע בחלשים: לזעוק, ולא להרפות לרגע. כל מקרה טופל על ידיו כאילו נגע לו עצמו. בוועדות כנסת, מול משרד הפנים, הרבנות הראשית ועוד ועוד. כמה אהב להילחם בשביל אלה שקולם לא נשמע, בשביל אלה הרוצים להתגייר ולהצטרף אל עם ישראל ונתקלים בחומות בצורות של אטימות. מעולם הוא לא שכח כי גרים היינו בארץ מצרים.
מתגיירות ומתגיירים רבים מכל קצוות תבל, ללא הבדל צבע, גזע ומין נעזרו בחוש הצדק המפותח שלו ובלהט הבלתי מתפשר שלו למאבקים ראויים, הגם אם מורכבים עד למאוד. חלקם אף הגיע לחלוק לו כבוד וללוות אותו בדרכו האחרונה.
אחרית דבר
גם אחרי שפרש, ותוך כדי שהוא חולה, התעקש אנדי להמשיך לתרום מניסיונו ולנו היה קל להיעתר. בכל זאת, בור סוד שאינו מאבד טיפה. כפשוטו. התנועה המסורתית כולה אבלה ונפרדת מאחד מעמודי התווך שלה. נדאג להנציח את שמו וזכרו באמצעות "קרן אנדי" לסיוע לגרים, ונחתום בפסוק שמייצג את אנדי אולי יותר מכל:
"הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ וּבְפִיו;
עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר"
רקפת גינסברג, מנכ"לית התנועה המסורתית מוסיפה: אנדי היה חבר ושותף אהוב אבל מעל לכל היה חץ (מסמן) ומצפן ערכי ומוסרי עבורי. לוחם צדק, אמיץ ונדיב שלא ויתר על האופטימיות והעין הטובה עד לרגעיו האחרונים. אני כבר מתגעגעת!
קרן אנדי סאקס
הקמנו קרן לסיוע ליהודים מבחירה לזכרו של הרב אנדי סאקס ז"ל, שעמל שנים רבות לטובת גרים מהארץ ומחו"ל לקבל הכרה על ידי שלוטונות המדינה. הקרן תעזור לא.נשים שלומדים אצלנו כאן בארץ, הן בתהליך הגיור של התנועה והן בעזרה להכרה כיהודים על ידי המדינה. הקרן גם תעזור ליהודים מבחירה מסורתיים-קונסרבטיבים מחו"ל, במיוחד לאלה שרוצים לעלות, בתהליכים שלהם מול הסוכנות היהודית ומשרד הפנים, וכן, לפי הצורך, בבתי המשפט.