התקווה שהשיח הציבורי ישתנה אחרי ה־7 באוקטובר התרסקה, ואפילו מעל ארבעה חודשים של "ביחד ננצח" לא הצליחו לטשטש את הפיצול בחברה הישראלית.

בשאלון של מפקד האוכלוסין מוצעים כאפשרויות לתיאור אורח החיים "חילוני", "מסורתי", "דתי", "דתי מאוד", "חרדי", "אורח חיים מעורב" או "אחר" • וזה כשהרפורמים והקונסרבטיבים מהווים 13% מהאוכלוסייה היהודית

רקפת גינסברג, מנכ"לית התנועה המסורתית, הוזמנה לאולפן ערוץ 14 לראיון בתוכנית "הדו"ח של אראל סג"ל" כדי לשוחח על ההתפתחויות האחרונות במתווה הכותל. הסקרנות לגבי התנועה המסורתית כנראה חזקה יותר, והריאיון עסק בסופו של דבר בעיקר ביהדות הקונסרבטיבית, צמיחת התנועה ישראל, הלכה ופמיניזם

בתום הליך גישור, האתר החרדי "בחדרי חרדים" חויב להתנצל בפומבי ולשלם פיצוי כספי על פרסום ידיעה באתר, שבה נכללה תמונה שבה טושטשו פני מנהיגות התנועה הרפורמית, נשות הכותל והתנועה המסורתית, שהשתתפו בישיבה אצל נשיא המדינה, יצחק הרצוג

גיור הוא תהליך למידה, חינוך וסוציאליזציה לתרבות יהודית • אז למה הוא לא עובד כמו מערכת החינוך במדינת ישראל?

למה 'זמן מתן תורתנו', ולא 'זמן קבלת תורתנו'? בתפילות של שתי הרגלים האחרות, כותרות המשנה מתייחסות ישירות אלינו: פסח הוא זמן חרותנו וסוכות הוא זמן שמחתנו. אם כן, האם בשבועות כותרת המשנה לא אמורה להיות זמן קבלת תורתנו?

נהר שוצף של צבעים בוהקים, קולות וצלילים, הדר ופאר, עשרות מדינות המלך, מאות ימי המשתאות; חור כרפס ותכלת, אחוז בחבלי בוץ וארגמן מסתחררים לפנינו בעלילה נפתלת, שכמו רכבת הרים תלולה הופכת את העלילה מקצה אל קצה, מראשית המגילה ועד אחריתה.