שו"ת חלק ג'

תשובה: מניתוח מקורות עולה כי אין דרישה מהותית לעריכת החופה ע"י "מסדר קידושין", אך אל לנו להקל ראש במעמד הנישואין. בימינו, יש צורך בניהול ובפיקוח החופה ע"י "מסדר קידושין", מכמה סיבות: זוהי הזדמנות לרב לשבת עם בני הזוג ולהסביר להם על חשיבות המשפחה היהודית במחשבה ובהלכה. כמו כן, יש לזכור שאפילו אם המקורות אינם דורשים מסדר, עדיין ישנם דינים שבלעדיהם הקידושין לא יחולו והנישואים לא יהיו תקפים. לפרטים נוספים עיינו בדיון ועד ההלכה בקובץ המצורף- מי רשאי לסדר קידושין?/ הרבנים שלמה פוקס ודוד לוין.

תשובה: הפתרון היהודי הטבעי הוא לעשות מאמץ מירבי כדי למצוא לה בן זוג מתאים. לעיון נוסף בפתרונות נוספים וחלופיים. לפרטים נוספים עיינו בדיון ועד ההלכה בקובץ המצורף.

תשובה: את הפוסקים שעסקו בשאלה זו ניתן לחלק לשלוש קבוצות- האוסרים, המקלים והמתירים. שתי הקבוצות הראשונות לא מצאו שום סיבה הלכתית פנימית לאסור על אישה לומר קדיש יתום ולכן ניתלו בסיבות הלכתיות חיצוניות או בחששות חברתיים כלליים, שכבר לא קיימים בימינו. ישנן סיבות רבות וטובות לתמוך במתירים לקריאת הקדיש ע"י אישה.לפרטים נוספים עיינו בדיון ועד ההלכה בקובץ המצורף- נשים וקדיש יתום/הרב דוד גולינקין.

תשובה: ראשית, גיור לשום איש או אישה אינו מונע גיור כהלכה. שנית, קבלת עול מצוות אינה נפסלת במקום שיש חשש שהגר לא יקיים את כל המצוות. ושלישית, כל שלושה מישראל היודעים דיני גיור כשרים להיות בית דין לקבל גרים. אמנם, לפי ההלכה אין צורך בשלושה תלמידי חכמים, ובכל זאת, נהוג שרק רבנים מוסמכים מטפלים בעניין גיור וראוי שכך ננהג גם היום. לפרטים נוספים עיינו בדיון ועד ההלכה בקובץ המצורף- גיור כהלכה מהו?/הרב טוביה פרידמן.

תשובה: שאלה של הרב מתתיהו פוטרמן מאשקלון: האם ניתן להציע לציבור הישראלי שינוי במנהגי חג הפסח לשם איחוד העם היהודי, אשכנזים ומזרחים כאחד? מתי יש חשיבות למנהג ומתי כדאי לבטלו? לפרטים נוספים עיינו בדיון ועד ההלכה בקובץ המצורף.

תשובה: גם בקהילות בהן נשים עולות לתורה, ראוי שנתייחס ל"שרידי כהונה" בזמן הזה, כממשיכה של הכהונה ההיסטורית - זכויות ומגבלות כאחד, כלומר, גברים בלבד. כדאי שנמשיך ונכיר בשרידי הכהונה, כיוון שזוהי שמירה על מסורת יהודית עתיקה, ושנית, אין סיבה עקרונית או מוסרית הדורשת מאיתנו לבטל מנהגים עתיקים. התנועה הפמיניסטית נאבקת מזה שנים להעניק לנשים הכרה ומעמד שווה בחברה בזכות עצמן, ולא בזכות תלותן במעמדו של האב/בעל. לכן, יהיה זה אבסורד שבימינו אשה תדרוש זכויות כהונה משום שאביה/בעלה כהנים, ולא כי היא עצמה כהנת! לפרטים נוספים עיינו בדיון ועד ההלכה בקובץ המצורף.

תשובה: נשים "חייבות" בקריאת התורה בציבור באותה מידה שגברים, קטנים ועבדים "חייבים", וזאת כדי שהציבור לא ישהה שלושה ימים ללא תורה. הסיבה היחידה למנוע מנשים לקרוא בתורה בציבור היא "כבוד הציבור". החשש הוא שציבור הגברים יעלב מהעובדה שאישה קוראת כי אין מספיק גברים המסוגלים לקרוא. כמו כן, הציבור רשאי למחול על כבודו ולהרשות לאישה לקרוא או לעלות לתורה. כיום אין צורך למחילה זו, כיוון שכוונתה היא לימים עברו, ואישה מורשית לקרוא ולעלות לתורה. לפרטים נוספים עיינו בדיון ועד ההלכה בקובץ המצורף.

תשובה: באופן כללי, אין לבטל מצווה אלא במקרים קשים כגון סתירה בין ההלכה לבין המוסר. על כן, יש לקיים את מצוות ברכת הכהנים בהיקפה המלא, כלומר כל יום, שחרית ומוסף, ע"י כהנים גברים כמו שהיה נהוג במשכן ובמקדש, ולאחר מכן בבתי הכנסת. לפרטים נוספים עיינו בדיון ועד ההלכה בקובץ המצורף.