שו"ת חלק ד'

תשובה: מתקופת התנאים ועד ימינו נהגו נשים למעשה להשתתף בכל השלבים של לימוד ההלכה ופסיקתה. ואם כך נהגו בתקופות שבהן רוב הנשים לא זכו להשכלה תורנית, בימינו לא כל שכן! על כן, מותר לנשים לפסוק הלכה ולכתוב תשובות הלכתיות ללא שום חשש.לפרטים נוספים עיינו בדיון ועד ההלכה בקובץ המצורף.

תשובה: דברים רבים בתחום זה הם מותרים, אך ההיתר לא אומר שחייבים לנהוג כך. שינויים אלו כדאי להביא בצורה הדרגתית ומתאימה לציבור, וכל שינוי צריך לבוא בדרכי נועם. מותר לאישה להחזיק בכלונסאות החופה, מותר לאישה לשיר פיוטים כגון "מי אדיר על הכל", מותר לאישה לקרוא את הכתובה בקול רם מתחת לחופה, מותר לאישה לדרוש דרשה מתחת לחופה, מותר לאישה לברך ברכת אירוסין, מותר לאישה לברך ברכת חתנים הן מתחת לחופה והן בשבעת ימי המשתה וכו'.לפרטים נוספים עיינו בדיון ועד ההלכה בקובץ המצורף.

תשובה: ההלכה אוסרת כל מסגרת של חיי אישות ללא חופה וקידושין. אין ההלכה מכירה במעמד של קשרים ויחסים מחוץ לנישואין של נערכו כדת משה בישראל, ולכן אין צורך "להתירם" דרך גט פטורין. לפרטים נוספים עיינו בדיון ועד ההלכה בקובץ המצורף.

תשובה: יש מנהג מאוחר מאוד לא לקבל ולא לנעול נעליו של מת, וזה הוביל לזריקת הנעליים לאשפה ואף להשחתתן. מנהג זה מבוסס על סעיף אחד בספר חסידים, אך סעיף זה עסק במנעל של בהמה מתה, ולא של אדם. יתר על כך, כל הזורק נעליו של מת עובר על איסור "בל תשחית" ללא שום הצדקה. לכן ראוי שכל יהודי יתן את מנעלי קרוביו המתים לעניים וכך יזכה את קרוביו שהלכו לעולמם במצוות צדקה ובמצוות הלבשת ערומים. לפרטים נוספים עיינו בדיון ועד ההלכה בקובץ המצורף.

תשובה: צילומים של מקרא, סידור וכדומה, חייבים בגניזה היות ויש בהם השמות המקודשים. צילומים של תלמוד ומדרש מצוה מן המובחר לגנוז אותם, כדרך ישראל במשך הדורות. יש לבדוק האם ישנה אפשרות לייחוד בור לצורך זה. במידה ויש כמות גדולה מדי של דפים, או אין אפשרות לגנוז את הדפים, או רואים שהם באים לידי ביזיון, יש למחזר את הדפים במיכלים של הוועד למען החייל (מומלץ לשים את הדפים בתוך מעטפה כדי שלא יתפזרו ולא יהיה ניכר שאלו דפים בספרי קודש). בשעת דוחק, כשגם זה אינו אפשרי, ניתן לשרוף את הצילומים בדרך בה מותר. לפרטים נוספים עיינו בדיון ועד ההלכה בקובץ המצורף.

תשובה: בתחום זה אין טעם לפסוק בצורה נוקשה וחד משמעית, כיוון שתחום זה הוא תחום המסור לליבו של האדם. הצניעות היא אחד מערכי היסוד של היהדות, וישנו נסיון לגשר בין הצורך לשמור על ערך זה, והצורך להתיר ניהול חיי חברה תקינים. בחברה שלנו לא ניתן ולא רצוי לסגור את האישה מאחורי סורג ובריח ויש להמליץ שתכבד את ערך הצניעות מבלי לפגוע בנוחיותה של האישה המודרנית בחברה. מצד אחד, רבים התירו לנשים להתלבש ביום-יום בהתאם לנורמות החברתיות המקובלות, ומצד שני, אין ללבוש בגדים שנועדו במיוחד כדי למשוך תשומת לב. לפרטים נוספים עיינו בדיון ועד ההלכה בקובץ המצורף.

תשובה: לאור העובדה שעישון סיגריות גורם נזק גופני משמעותי למעשן, אין שום צל של ספק שההלכה אוסרת את העישון איסור מוחלט. במקומות ציבוריים אסור לעשן מלכתכילה, ואם אדם עבר עבירה ועישן, רשאי כל אדם הנמצא במקום למחות על כך, והמעשן יהיה חייב להתרחק מהמקום. לפרטים נוספים עיינו בדיון ועד ההלכה בקובץ המצורף.

תשובה: בשעת הדחק מותר לקרוא את המגילה מבעוד יום, החל מפלג המנחה, כלומר שעה ורבע "זמנית" לפני שקיעת החמה, אולם יש להתפלל ערבית לפני קריאת המגילה כדי להראות שהלילה כבר ירד מבחינה הלכתית. אם אדם נמצא לבדו בביתו בשעת דחק ויש לו מגילה כשרה והוא יודע לקרוא בה, הוא רשאי. אם לא, אפשר לצאת ידי חובה ע"י שמיעת המגילה ברדיו או בטלוויזיה, בשידור חי. יש להדגיש שעיקר המצווה הוא ביום, ולכן יש להתאמץ להגיע לקריאת המגילה בתפילת שחרית. לפרטים נוספים עיינו בדיון ועד ההלכה בקובץ המצורף.

תשובה:אסור לנסוע לבית הכנסת בשבת וזאת מטעמים רבים: יש בכך איסור של הבערת אש, ישנו חשש שהמכונית תתקלקל ויהיה צורך לתקנה, לעתים נמצא ביה"כ מחוץ לעיר ובכך יעבור הנוסע על איסור תחומין, הנסיעה כרוכה בד"כ בטלטול חפצים, הנסיעה בשבת מובילה למתח גופני ורוחני שאינו תואם לשבת וכו'. לפרטים נוספים עיינו בדיון ועד ההלכה בקובץ המצורף.

תשובה: טקס הבר\בת מצווה הוא טקס סמלי, וכדי לתת סיפוק לילד ולהוריו, יש להתיר לילדים מפגרים לערוך בר\בת מצווה. המפגר הוא בר-חיוב כל עוד הוא בר-דעת, ולכן חייב בכל המצוות ורשאי לעלות לתורה כמו כל ילד אחר שמגיע למצוות. לפרטים נוספים עיינו בדיון ועד ההלכה בקובץ המצורף.

תשובה: לבעיה הנידונה יש שני פתרונות אפשריים: האחד, מותר ליטול ידיים ליד השולחן כפי שנוהגים בליל הסדר, כי כך נהגו בתקופת התלמוד בכל סעודה וסעודה. השני, ניתן ליטול ידיים לפני קידוש (אך לא לפני שלום עליכם), כי כך נהגו רבים מימי הביניים ועד היום. לפרטים נוספים עיינו בדיון ועד ההלכה בקובץ המצורף.