כל שנה, כאשר אני קורא את סיפור יציאת מצרים והפרשות ההלכתיות מיד אחריו, אני נדהם מהעיסוק בעוני. הרי לא היינו כולנו עניים כעבדים במצרים? ובכל זאת, מיד אחר מתן תורה ועשרת הדברות, באה פרשת משפטים ומספרת לנו על קניית עבד עברי, מציאות שמחייבת את העשירים (הקונים) ואת העניים (העבדים). ובפרשת מחצית השקל הפותחת את כי תישא, כתוב ״העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט״. שמא נחשוב שמדובר במצווה עתידית, רש״י מפרש כי המצווה ניתנה מיד לאחר חטא העגל. זאת אומרת שכבר ביציאת מצרים, שבועות ספורים אחרי השחרור מעבדות, כבר יש ריבוד סוציאו-אקונומי בקרב בני ישראל. וכעבור 40 שנה, בערב כניסתינו לארץ ישראל, ספר דברים חוזר ומזכיר את המציאות בה יהיו עניים לצד עשירים. בדברים טו:יא כתוב ״כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ.״ במילים אחרות, התורה מזכירה לנו שגם בקצוות ההפוכים של המציאות (עבדות מצרים והיותנו עם חופשי בארצנו), יהיו מי שיש להם יותר ומי שיש להם פחות.
היום, חלק גדול מאיתנו מרגישים שאנחנו בעבדות מצרים, כי כולנו כרגע נמצאים במציאות צרה, מציאות שלא מאפשרת חופש תנועה, מציאות שמאיימת על החירות שלנו. אפשר להעלות אין ספור דוגמאות של רגעים קשים יותר בהיסטוריה שלנו, ובכל זאת, מעטים האנשים שלא מתקשים עכשיו בדרך זו או אחרת. השגרה נעקרה, חלקינו עוברים את הימים ללא לראות פנים אל פנים עוד בן אדם, מקורות הפרנסה שלנו מאויימים, וייתכן וגם חברינו וקרובותינו בסכנת חיים בגלל הנגיף. רבות ההשלכות של המציאות שלנו, והמכנה המשותף הוא שדברים רבים שפעם היו בשליטתינו כבר אינם כך.
ובכל זאת, בתוך המצרים המוזרה הזאת של הרגע ההיסטורי הנוכחי, אל לנו לשכוח שיש עניים ויש עשירים. כולנו (או לפחות רובנו) סובלים, אבל חלק סובלים יותר. קשה לכולנו, אבל לחלקנו יש אפשרות לעזור, ולחלקנו יש רק אפשרות לחכות לעזרה.
עכשיו זה הזמן לחשוב ביחד, איך נוכל לתמוך במי שזקוקה לתמיכה? האם המשאבים שלנו הם כסף, זמן, אוזן קשבת, יכולת להפנות לאנשי מקצוע? האם אנחנו יודעים להודות שאנחנו צריכים עזרה?
בעוד שבועיים, בערב פסח, ייתכן ונרגיש שאנחנו עדיין עבדים במצרים, והמילים ״כל דכפין״ תהיינה סמליות לחלוטין. ובכל זאת, עלינו לחשוב על קריאת הכל דכפין שלנו עכשיו, שנוכל להתחיל לרפא את החברה ואת האנשים שכל כך צמאים לריפוי.
חודש טוב ורפואה שלמה לכולנו
הרב ארי חסיד
המניין השוויוני מזכרת בתיה
