ההיסטוריה היהודית רצופה בטראומות ואסונות. חורבן בית המקדש השני לפני כ-2,000 שנה הותיר צלקת עמוקה בתודעה הלאומית, למרות הזמן שחלף וקיומה של מדינה יהודית. השנה, האיומים החיצוניים מאפילים על המחלוקות הפנימיות, אך חשוב לזכור את הסכנות שבפילוג פנימי.

תשעה באב אינו רק יום אבל, אלא הזדמנות לחשבון נפש לאומי. אגדות החורבן, כמו סיפור קמצא ובר קמצא, מלמדות אותנו על הסכנות שבשנאת חינם. סיפור רבי זכריה בן אבוקלס מדגים כיצד דבקות עיוורת בצדק עלולה להוביל לאסון. פילוג חברתי והתבצרות בעמדות קיצוניות הובילו לחורבן בעבר ועלולים להביא לאסון נוסף.

צום תשעה באב מזמן לנו הזדמנות לא רק להתאבל על העבר, אלא גם לחשוב על העתיד. זו הזדמנות לטפח ערבות הדדית ולבנות חברה מאוחדת יותר. אם נלמד מלקחי העבר ונפעל יחד מתוך אהבת חינם והבנה הדדית, נוכל לא רק למנוע חורבן נוסף, אלא לבנות עתיד מבטיח לעם ישראל בארצו. בכוחנו להפוך את זיכרון החורבן למנוף לבנייה, צמיחה ותקווה.

הנכם מוזמנים ומוזמנות להצטרף לאחת משתי התפילות הציבוריות שהתנועה המסורתית תקיים השנה – בכיכר החטופים ת"א יחד עם המשפחות, או ברחבת הכותל השוויוני – 'עזרת ישראל'. בתפילותינו הישיבה הינה משותפת, ונשים נוטלות תפקידים מרכזיים כגון שירה וקריאה בתורה.