זוגות שמחליטים להינשא מרגישים בטוחים ביציבות ובנצחיות הקשר שלהם. כל זוג וסיפור היכרותו המיוחד, כל זוג ואופיו המיוחד, מביאים אל החופה תחושה של היכרות עמוקה, אהבה גדולה ומחויבות לחיים של יחד אפילו ברגעים הקשים שנכונו להם. לכן, הימים שלפני הנישואין מלווים בתחושת התעלות והתרגשות לקראת הטקס שימחיש כמה גדולה האהבה. אנו מתרגשים אתכם ומחזקים את ידיכם במסע האהבה והשותפות הזה. עם זאת, אנו מרגישים חובה להגן על הזוגות הנישאים דרכנו.
לדאבוננו, כשליש מן הזוגות הנישאים במדינת ישראל מתגרשים. גירושין הם דבר כואב, אבל גם מהלך טבעי ולגיטימי בעולם בו בני אדם הם בני חורין. אלא שבמדינת ישראל, בחלק ממקרי הגירושין מסרב אחד מבני הזוג לסיים את הקשר וגורם בכך סבל רב וקשיים כלכליים מיותרים לבן/בת זוגו. לפי הערכות לא רשמיות חיות בישראל אלפי עגונות (ואף מספר עגונים) שבני זוגן מסרבים לשחררן מן הנישואין. לא פעם, עוברות שנים עד שנשים אלה וילדיהן משתחררים מן ה"כלא ההלכתי" בו הם נתונים. בשורות הבאות ננסה להסביר מדוע זה קורה ומה ניתן לעשות כדי להימנע מכך.
בימי קדם, בחברה הפטריארכאלית, היה תפקידה הבלעדי של האשה לדאוג לביתה ולמשפחתה. האשה עברה מרשות האב לרשות הבעל ולא היתה לה כל אפשרות לפרנס את עצמה. מצב זה נמשך עד לעת החדשה, להוציא נשים בודדות שעסקו במסחר בימי הביניים. בגלל תלותן הכלכלית של הנשים בבעליהן הניחו חכמינו באותם זמנים שאשה מעוניינת לבוא בברית הנישואין יותר מאשר הגבר, ולכן פיתחו מערכת הלכתית המבוססת על הפסוק המקראי: "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ (דברים כ"ד, א'). כלומר: הגבר הוא הצד הפעיל בנישואין ובגירושין, הוא מקדש והוא מגרש את האשה.
בתקופת המשנה, התקינו חכמינו לאשה כתובה. מטרת הכתובה היתה לדאוג לרווחתה של האשה באמצעות סכום כסף שתקבל, סכום שיגן עליה במקרה של גירושין או פטירת הבעל. למעשה, שימשה הכתובה כתעודת ביטוח במקרה שהאשה נותרת חסרת משענת כלכלית, ובכך הפכה סמל לדאגתם של חכמינו למוחלש. מרגע בו נקבעה הכתובה הוענק לאשה ביטחון כלכלי מיידי לשנה. וכך, יחד עם ילדיה, יכולה היתה להמשיך ולחיות חיים שיש בהם כבוד.
במאה העשירית, תיקן רבינו גרשום מאור הגולה את הצורך בהסכמת האישה לסידור גט, במטרה למנוע גירושין נגד רצונה, כפי שאפשרה ההלכה עד אז. בכך השלים רבינו גרשום מהלך דרמטי ומשמעותי בו הגנה מערכת ההלכה על האשה.
בעבר הגנה אפוא הכתובה על האשה. אך בימינו הכתובה המסורתית אינה משמשת עוד כהגנה. במערכת בתי הדין הרבניים של ימינו, גם הגבר וגם האשה יכולים להיות בני ערובה של בני זוג המסרבים לתת או לקבל גט איש לרעהו. למרות קיומם של כלים אשר עברו מדור לדור במטרה להגן על חירותם של בני הזוג, בתי הדין הרבניים במדינת ישראל ממעטים להשתמש בכלים ההלכתיים העומדים לרשותם כדי להביא את הנישואין לקיצם.
אנו, בתנועה המסורתית, מאמינים כי הגיעה העת לתקן שוב את הכתובה ולהוסיף לה מסמך בעל תוקף משפטי כבימי קדם אשר ישמש כתעודת ביטוח במצבים אלה.
במקרה של פירוד, ולמרות האהבה החזקה ששררה בין בני זוג שנים ארוכות, עלולים לצוץ ולפרוץ רגשות שלא דמיינו שקיימים בתוכנו ולהביא אותנו להתנהגות מנוכרת ואפילו נקמנית. באותם רגעים קשה מאוד לבחור ללכת בדרך מכבדת. אבל ערב נישואיכם, ברגעי האהבה, דווקא עכשיו ניתן לבחור שלא להגיע לרגעים כאלה לעולם. דווקא עכשיו, כשהנפש והגוף צרים מלהכיל את האהבה, כשהכבוד כלפי בן/בת הזוג בשיאו, חשוב להיערך לכל אפשרות ולבוא בברית הנישואין בשלווה ובביטחון, לבוא בברית שלום.
ברית שלום, הסכם קדם הנישואין של התנועה המסורתית, הוא ביטוח אהבה, הוא השלמה לכתובה המסורתית ויחד הם מהווים כתובה מודרנית ועדכנית. אנו רואים בו הסכם הממשיך את דרכם של חכמינו בהגנה על כבוד האדם דווקא ברגעי משבר ולכן ממליצים לכל הנישאים דרכנו לחתום על ההסכם. בחתימה על הסכם ברית שלום מתחייב כל אחד מבני הזוג לבטח את האחר, לבטח את אהובו/אהובתו הניצב/ת לפניו לבל יפגע בו/ה לעולם. תקוותינו היא שאם זוג שחתם על הסכם נישואין יחליט להיפרד, הוא יעשה זאת בדרכי נועם, שכן הוא נערך מראש להתמודדות מכובדת עם המצב, ובכך ימנע מעצמו ומילדיו כאב וייסורים מיותרים. על כן, החתימה על ברית שלום, היא אולי מההתחייבויות המשמעותיות ביותר בטקס הנישואין כולו.
ברית שלום, ההסכם עליו אנחנו ממליצים, הוא מסמך משפטי בעל תוקף שיש לאמת בבית משפט לענייני משפחה או בפני נוטריון (מומלץ לקבל ייעוץ משפטי; ניתן אף לשלב ב"ברית שלום" הסכם ממון או לנסחו בנפרד). במסמך זה מצהירים בני הזוג כי יתחייבו לשחרר זה את זה במקרה שאחד הצדדים ידרוש זאת. בשלב ראשון ינסה הזוג לפנות להליך גישור. היה וההליך לא יצליח, ייגש הזוג לבית הדין לקבלת הגט. במידה ואחד מבני הזוג יסרב לשחרר את רעהו, יאלץ הצד המסרב לשלם סכום קבוע מראש על כל חודש של סירוב גט. את ההסכם יוכל לאכוף בית משפט אזרחי ובזה כוחו.
עצם החתימה על הסכם קדם נישואין מעבירה מסר חברתי וערכי ברור לכל הזוגות המתחתנים בישראל. חתימה על ברית שלום מבהירה חד-משמעית שאין מקום לסרבנות גט בחברה מתוקנת. ככל שיותר ויותר זוגות יחתמו על הסכם זה (ועל הסכמים דומים אחרים) תלך תופעת סרבנות הגט בישראל ותצטמצם. חתימה על ההסכם מצדכם תתרום להוקעת תופעת הסרבנות במדינת ישראל ותסייע ביצירת חברה שוויונית והוגנת יותר.
תקוותנו היא שזוג הבא בברית שלום לא ייפרד לעולם. החתימה על ברית שלום היא מעשה של אהבה. אנחנו מאחלים לכם שתחתמו עליו, ובכך תחתמו את עצמכם ואת כולנו לשלום.
