סגור לחצו כאן
להרשמה לכנס התנועה המסורתית
לימוד - קהילה - הוקרה

ט"ו בשבט תשע"ח
31 בינואר 2018
כפר המכביה
ניוזלטר
צרו קשר

מעמדה של ההלכה

הלכה לימינו: מעמדה של ההלכה: הרב פרופ' דוד גולינקין

אחד ההבדלים החשובים בין הזרמים השונים ביהדות הוא הגישה להלכה: האם ההלכה מחייבת? מדוע ההלכה מחייבת? למי יש הזכות לפרש את ההלכה? האם מותר לשנות את ההלכה? על-פי אלו עקרונות?
"הרפורמה דוגלת בזכות הפירוש אבל דוחה את הסמכות של המסורת ההלכתית. האורתודוקסיה דובקת בכל תוקף בעקרון הסמכות אבל דחתה מאז האמנציפציה ועד דורנו את זכות הפירוש (להוציא פירושים זעירים). ההשקפה הקונסרבטיבית היא, ששני הדברים, סמכות ההלכה וזכות הפירוש, הכרחיים ליהדות חיה. בהתאם לכך, היהדות המסורתית (הקונסרבטיבית) רואה עצמה מחויבת ע"י המסורת ההלכתית היהודית אבל עומדת על הזכות של ארגון הרבנים שלה, הפועל כגוף, לפרש וליישם את ההלכה", הרב מרדכי ווקסמן, "מסורת ושינוי".
מסורת ושינוי - אין אחד מן המרכיבים חשוב ממשנהו. שניהם הכרחיים להמשך קיומו של העם היהודי הן בארץ והן בחו"ל. בלי המסורת ההלכתית העשירה שלנו העם היהודי יתפורר ויתפלג, נשכח את בוראנו ונאבד את צלם האלהים אשר הקב"ה נטע בתוכנו - נאבד את ייחודנו כיהודים. מצד שני, בלי שינוי הדרגתי ומתמיד בתוך המסורת, תיהפך ההלכה למאובן, ולא תהיה מסוגלת לתפקד בעולם המודרני. אם ההלכה לא תתמודד עם בעיות השעה, יאלץ יהודי החפץ לשמור על מסורת לחיות חיים חצויים. ההלכה תישאר במאה השמונה עשרה ואילו היהודי במאה העשרים ואחת.


התנועה המסורתית מאמינה שלפני שניגש לשנות את המסורת עלינו לקבל את מרות המסורת. התנועה המסורתית דורשת מחבריה לקבל על עצמם את המערכת ההלכתית ולקיים מצוות מעשיות, הן את המצוות בין אדם למקום כגון שבת, חגים, כשרות, לימוד תורה ותפילה בכל יום, והן את המצוות שבין אדם לחברו.

 

 להדפסת החוברת המלאה לחצו כאן

 

 

הרהורים על היהדות המסורתית וההלכה: הרב פרופ' גורדון טאקר

"היהדות המסורתית מחוייבת להלכה". משפט זה נכתב ונשמע לעתים קרובות, אך ספק אם הוא מובן לאשורו. הרי מגיני ההלכה הבולטים והמוכרים ביותר - בוודאי בארץ - נמנים על הממסד האורתודוקסי, וכאשר נעשה שימוש במונח "הלכה", השקפתם של אלה היא העולה מיד בתודעתנו. בנסיבות אלה, כאשר אדם אומר "אני מאמין בהלכה", ומוסיף "אך אינני אורתודוקסי", קשה לקבל את שתי ההצהרות כעולות בקנה אחד. ואכן, מחויבות זו של מנהיגות היהדות המסורתית זוכה לעיתים קרובות לביקורת מטעם חוגים אורתודוקסיים, הרואים בה כלוקה בחוסר כנות. וכך גם הניסיונות להסביר למגדירים עצמם "חילונים". לא קל להסביר כי ישנן גישות שונות להלכה גם בין אלה הנאמנים לה. כתוצאה, היהדות המסורתית, המחוייבת מחוייבות עמוקה לגישה הלכתית אותנטית, ולמסורת היהודית המשפטית והמוסרית, יוצאת, לעתים קרובות, "קרחת מכאן ומכאן".


כותב רשימה זו הינו רב מסורתי-קונסרבטיבי בארה"ב, מקום בו תנועתנו התנסתה בחלק מאותן הבעיות הקשורות בהסברת גישתנו להלכה. אנסה אם כן, בשורות אלה להבהיר נושא רב חשיבות זה, הן לקורא הישראלי והן לקורא האמריקני.

דומני שהדרך הטובה ביותר להתחיל בתיאור המחויבות המסורתית להלכה, היא באמצעות מעשה שהיה. לפני כשלוש שנים, התקשר אלי רב מסורתי אחר, אשר שימש אז כמנהיגה הרוחני של קהילה הרחוקה כ-150 ק"מ מביתי. הוא טיפל אז במועמדת לגיור שנמשכה מאוד ליהדות ולמסורת היהודית, ואשר באמת ובתמים בקשה להצטרף לעם ישראל. המדובר היה באשה מבריקה, רצינית מאוד, אשר למדה את מסורת ישראל בשקידה רבה. רצונה להתגייר לא נבע מרצון להינשא ליהודי, דבר שממילא, כפי שיתברר להלן, לא יכול היה לשמש לה מניע. לא היה לה כל מניע זר כלל. מדובר היה, אם כן, ב"גר צדק" במלוא מובן המונח.

אך, הייתה בעיה אחת קשה. אישה מיוחדת זו לקתה במחלה נוראית אשר מנעה ממנה כמעט כל יכולת להניע את גופה מצווארה ומטה, מלבד תנועות זעירות. כל הישגיה בלימודי היהדות - וגם במספר תפקידים מקצועיים אחראיים בהן כהנה במהלך חייה - הושגו בעזרת שמוש בטכנולוגיה מתוחכמת ומתקדמת אשר, בין היתר, איפשרה לה להניע כסא גלגלים על-ידי ניתוק זרם חשמלי בתנועה זעירה של קצה אצבע, וכן בכוח רצונה העז, והודות לקבוצת חברים מסורים אשר עזרו לה לתפקד בדרך מופלאה.

היה זה סיפור מרגש ביותר. אך הוא גם הציב אתגר בפני חברי, כי הרי, לכאורה, ההלכה בנושא ברורה וחד-משמעית. גיורת חייבת לטבול במקווה העונה על תנאים מוגדרים לענין גודלו, כמות המים שבו, וכיו"ב. והטבילה חייבת להיות השקעה של כל הגוף באחת (גברים, כמובן, חייבים גם בברית מילה). אך אישה זאת, מנועה הייתה, מפאת מצבה הרפואי, למלא דרישה בסיסית זו בדרך המחוייבת לשם גיור. לא רק שלא יכלה להכנס למקוה - בעיה הניתנת כיום לפתרון טכנולוגי - אלא שלאור מוגבלותה הפיזית, טבילה של כל הגוף הייתה מביאה, קרוב לוודאי, לטביעתה בשל חוסר היכולת למנוע כניסת מים לריאותיה. טבילה עבורה הייתה לפיכך סיכון חיים. לאור האמור, ועל-אף רצונה העז לעשות כן כדי להצטרף לעם ישראל באופן מושלם, לא הייתה הטבילה אפשרית, ואילו ההלכה קבעה כי רק דרכה ניתן להתגייר. זה היה האתגר אשר חברי הציב בפניי.

 

 

 

 להדפסת החוברת המלאה לחצו כאן

צור קשר מהיר
אשמח לקבל ניוזלטר
דג כדגכ